<h1>האשכול — דפוס י-ם, לקוטים מהלכ' תפלה</h1>
<h2>דף מו.</h2>
והתם אמרי' לגבל ולתפלה ולנטילת ידים [ד' מילין]. ואמר רבינו האיי ז"ל המהלך ממקום למקום ואין לו מים ליטול ידיו, אם יש בינו לבין המים ד' מילין ממתין לו עד שיגיע לו וטובל ואוכל, יותר מכאן אוכל בלא נטילת ידים. וכן בעל קרי ביותר מד' מילין, עושה כמה שאמרו חכמים [ברכות כ"ב ע"א], בעל קרי שאין לו מים לטבול קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל פתו ולא יברך לפניו, אבל יברך לאחריו. ולתפלה פרשו רבנן דכי רחוק ממיא טפי מד' מילין ונפנה, מקנח בצרור ובעפר ומתפלל, ולייט רב חסדא אמאן דמהדר אמיא בעדן קרית שמע, אבל לתפלה בעי אהדורי, דאי איכא בין דיליה למיא ד' מילין ליעכב עד דמטי אמיא, ואי הוי יותר ליצלי. וה"מ לפניו, אבל לאחריו [אפי'] מיל אינו חוזר, אבל פחות ממיל חוזר. ולגבל, לגבל עיסה בטהרה שהיו אוכלין חוליהן בטהרה. ורב נטרונאי אמר לגבל שגיבל עיסה ומחמצת וחייבין עליה אוכליה. ולתפלה הגיע זמן תפלה אם יש לפניו בית הכנסת עד ד' מילין ליעכב עד דמטי להתם, יותר מכאן מתפלל לאלתר. ורב ישראל אמר לתפלה זו תפלת הדרך. ורב שרירא אוקמ' בבעל קרי ומשמש מטתו.
